החלטה בתיק ת"ט 8579-05-12

1. המבקש הגיש בקשת התנגדות לביצוע שטר חוב עליו הוא חתום על סך 154,659 ש"ח. לבקשה צירף תצהיר התומך בהתנגדות.

2. על פי הנטען בתצהיר, המבקש אינו מכחיש חתימתו על שטר החוב, אולם לטענתו הדבר נעשה ללא הבנתו, ללא ידיעתו וללא כל הסבר על מהות החתימה. עוד ציין, כי כתב היד אינו שלו. לטענתו, מידי 6 חודשים נהגה המשיבה להחתימו יחד עם עובדים נוספים על מסמכים הנקראים טפסי בטיחות והדרכה עליהם חתם "בלנקו" וזו שיטה בה פעלה המשיבה כלפי כל העובדים הנמצאים תחת מרותה ובעניין זה מתנהלים הליכים בין המשיבה ועובדים נוספים.

3. עוד טען המבקש לכישלון תמורה מלא שכן אינו חייב דבר למשיבה ואין כל ראיה התומכת בחוב נטען כלשהו. בנוסף, לא נשלחה לו הודעת חילול. לטענתו, מדובר בתביעת נגד לאחר שהגיש תביעה כנגד המשיבה המתנהלת בבית הדין האזורי לעבודה. המבקש מכחיש, כי מדובר בהחזר הלוואה ושב ומציין, כי מדובר בקנוניה ותרמית.

4. ביום 13.3.13 התקיים דיון בבקשת רשות להתגונן והמבקש נחקר על תצהירו. בחקירתו שב המבקש ואישר חתימתו על שטר החוב. בנוסף, אישר המבקש, כי מעת לעת קיבל מפרעות מהמשיבה וכי המשכורת שולמה לו בהעברה בנקאית או במזומן. עוד ציין המבקש, כי קיים פער בין המצוין בתלוש לבין הסכומים שקיבל בפועל. המבקש ציין, כי פעם מישהו לא חתם ולא קיבל משכורת. המבקש שלל, כי מישהו איים עליו לחתום אולם טען, כי התנהגו כלפיו בצורה לא נכונה שרוצה להחתים את כל הפועלים.

5. המשיבה טוענת, כי דין בקשת רשות להתגונן להידחות, מאחר וחזקה שאדם יודע על מה הוא חותם והמבקש לא צירף כל ראיה פוזיטיבית בתמיכה לטענותיו. טענותיו בנוגע לאיומים וכפייה נטענו בעלמא ללא כל פירוט של האנשים שלכאורה איימו. דין טענות המבקש לכישלון תמורה להידחות לאחר שהמבקש הודה בעצמו שקיבל מפרעות באופן שוטף מהמשיבה. 

דיון ומסקנות

6. לאחר שקילה ובחינה של טענות הצדדים ובחינת עדות המבקש מצאתי, כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן להתקבל מהנימוקים שיפורטו.

7. כפי שכבר נפסק לא אחת, על מנת לקבל רשות להתגונן בפני תביעה, די לנתבע שייראה, כי קיימת לו הגנה לכאורה מפני התביעה. בשלב זה אין הנתבע נדרש להוכיח גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. בנוסף, בשלב זה אין בוחנים שאלות של מהימנות ואף ניתן להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב. דיון בבקשת רשות להתגונן, אינו אלא בחינה ראשונית של המחלוקת בין הצדדים על מנת להיווכח שאין המדובר בהגנת בדים והוא לא בא במקום דיון בתובענה.

8. המבקש העלה טענות לתרמית מצד המשיבה ולנוהג מצידה להחתים העובדים על שטרי חוב ריקים במסווה, כי הינם שטרי בטיחות. המבקש טוען, כי בין המשיבה לעובדים רבים מתנהלים הליכים משפטיים דומים בעניין זה ויכולים להגיע עובדים רבים על מנת לתמוך בגרסתו. מצאתי, כי מדובר בטענות הראויות להתברר לאחר שהצדדים יפרשו את מלוא ראיותיהם בפני בית המשפט ואין לחסום דרכו של המבקש להוכיח הגנתו כבר בשלב זה.

9. יחד עם זאת, אין לשלול שהמבקש חתם על שטר החוב ומאשר שזו חתימתו ועל כן על פי הלכה פסוקה, חזקה שאדם יודע על מה הוא חותם. בנוסף, המבקש אישר, כי קיבל מפרעות מהמשיבה ועל כן לא מן הנמנע, כי שטר החוב עליו חתם הינו חלק מההתחשבנות בין הצדדים. בנוסף, תצהיר המבקש היה כללי ולא פורט מדוע נאלץ לחתום על אותו שטר חוב ריק לשיטתו ובאלו נסיבות וגרסתו לעניין זה נותרה עמומה.

10. בנסיבות אלו, מצאתי להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדת עירבון על ידי המבקש בסך 10,000 ש"ח.

11. אי לכך, מורה למבקש להפקיד עירבון כספי על סך 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו כתנאי למתן רשות להתגונן. במידה ויופקד הסכום כאמור במועד שקבעתי, תהפוך בקשת רשות להתגונן והתצהיר התומך בה לכתב הגנה מטעם המבקש.

12. היה ולא יפקיד המבקש את העירבון הכספי במועד שקבעתי, כי אז תידחה בקשת רשות להתגונן והמשיבה תהיה רשאית לבקש פסק דין על יסוד האמור בכתב התביעה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.